הורגלנו לצמצם את החשיבה והחוויה שלנו אודות מי שאנו,
האמת היא שההוויה שלנו הרבה יותר רחבה ממה שאנו מדמיינים
אסנת לב-ארי
- קיבוץ חוקוק ת. ד 34
- 050-3221229
- Levariosnat@gmail.com
צרו איתי קשר
ברוכים הבאים
באתר זה תמצאו מפירות עבודתי בעשרים ושתים שנה בתחומי מודעות והתפתחות, טיפול נפשי, טקסים, אקולוגיה, יצירתיות ועוד.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת לשאול את השאלות הגדולות, אלה שהן גם הפשוטות לכאורה. שאלות על חיים, מוות, בחירה, חופש, משמעות ושייכות. אני לא יכולה לחשוב על שום חלק מהמארג של חיי שאינו מכיל בתוכו את השאלות הללו.
אני חוקרת גשרים בין פנים וחוץ, עבר והווה, בין חופש לכורח, בין אינדיבידואליות לקולקטיב, ואני מאוד שמחה על הזכות לעבוד עם אנשים מתחומים שונים ולהעביר את הידע הלאה.
הנושאים שתמצאו פה יהיו קשורים לחיפוש ומשמעות, לתהליכי שינוי, לחיים ולמוות, לתקוות ולפחדים. לחשיבות החיבורים בחיינו, המארג הגדול, כמו גם לחשיבות היכולת שלנו להיות אחראים לעצמנו ויוזמים בחיינו. תמצאו פה חיבורים רבים ומגוונים בין חלקי נפש, בין אנשים וקהילות, בין בני אדם לעולם ולטבע.
אני מאמינה כי אנו חיים בזמנים משמעותים ועוצמתיים בהם שינויים רבים מתרחשים ללא הרף, וללא יכולת מלאה לתפוס את כל המתרחש. זוהי תקופה המזמנת לפתחנו אפשרויות מאתגרות וומעצימות להכיר את טבענו ללא הסחות, למצוא בעצמנו כוחות חיים, אומץ ותקווה, להיות אנשים אשר יכולים להשפיע לטובה על הנעשה סביבנו. אני מאמינה כי בזמנים אלה טוב ונכון להתכנס יחד, לתמוך ולהיתמך, לשיר, להתפלל, להתאבל ולהודות. לחגוג את היש ולחלום את העתיד.
למדתי הרבה מאוד בעשרים השנה האחרונות. ידע אקדמי ומעולמות ילידים (Indigenous). האתר בנוי באופן קטגורי אולם למעשה מדובר במארג אחד, ולא משנה באיזה מפגש תהיו איתי, תפגשו את כל הידע הנסיון והכלים השונים איתם אני עובדת, כמובן תמיד על פי ההקשר המתאים.
מברכת אותנו בנוכחות בוטחת ועשייה מטיביה,
אסנת
אבל הוא לא רק על מי שמת
מאז שהתחלנו לפרסם את טקס האבל, אני מקבלת הרבה מאוד שאלות, אחת השאלות שחוזרת על עצמה בכל מיני וורסיות היא: "למה להתאבל בטרם עת?", או : "אף אחד לא מת
על הצורך בשיכות
כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב משהו על הצורך בשיכות ועל האופן העמוק שבו הוא הולך ומתגלה בפני, מתוך עבודתי הטיפולית הטקסית ומתוך החיים עצמם. הדרך בה גדלנו והתחנכנו על
הבכי הראשון בשבט הדאגרה
רציתי להביא קטן ויפיפה עיני מהספר "Welcoming spirit home" של סובנפו סומה (זכרה לברכה). סובנפו ביחד עם מי שהיה בעלה עד שהתגרשו, הביאו את טקס האבל האפרקאי של שבט הדאגרה